נטע זר

אחרי שבוע של טרטורים צבאיים חסרי מטרה הגיע סוף סוף סוף השבוע. היום סיימתי בשעה טובה ומוקדמת לפנות בוקר את ההשלמה החיילית ושיחררו אותנו לחמשו"ש. אני מת מעייפות ולמרות זאת חושב על המסיבה היום בערב. יש לי כוח בכלל ללכת?
זאת מסיבה לכבוד סיום ההשלמה, כך שיהיו שם הרבה אנשים שסבלו אותי במשך השבוע. את רובם אראה גם בשבוע הקרוב כשנתחיל יחד את ההכנה לקורס הקצינות. נראה לי שאוותר. מסיבות זה לחלשים, לא לעייפים.
שקט. אני שומע מנגינה. הפלאפון מצלצל. זה הצלצול שלי? אוי, כמה שאני מסטול על הבוקר.
-"הההלו"
-"אתה נורמלי? אתה יודע איזו מסיבה הפסדת אתמול?!"
-"אני עוד חצי ישן."
-"היתה מוסיקה מעולה, אחלה אווירה והבחורות..."
-"שוות?"
-"ושיכורות."
-"יצא מזה משהו?"
-"לקחתי טלפון של איזו בחורה."
-"איך היא?"
-"היא נראית לי חמודה למרות שלא יצא לנו לדבר ממש. המוסיקה היתה חזקה מידי בשביל שיחות נפש."
-"טוב, בהצלחה. אני חוזר לישון."
זאת מסיבה לכבוד סיום ההשלמה, כך שיהיו שם הרבה אנשים שסבלו איתי במשך השבוע. עם רובם אבלה גם בשבוע הקרוב כשנתחיל יחד את ההכנה לקורס הקצינות. אין לי משהו טוב יותר לעשות היום. אני אשלים את שעות השינה מחר.
קבעתי להיפגש עם בחור טוב שהכרתי בהשלמה באזור זיו. הוא יסיע אותי ואת לנה למועדון שנמצא בסביבות חדרה. נראה לי שהוא הגיע. כן, הנה הוא.
מי זאת הבחורה שיושבת לידו? הם בטח ביחד. היא העירה כמה הערות משעשעות עם נימה סרקסטית במשך הנסיעה. היא ממש נחמדה, אבל לא הטיפוס שלי. יש לה אופי שתלטן. היא אומרת לו מה לעשות ומה לא לעשות. "תחליף את הדיסק המזעזע הזה" היא אומרת לו על אחד הדיסקים שהוא הכי אוהב לשמוע. אני לא מבין מה הוא מוצא באחת כזאת.
מי זאת הבחורה החמודה שיושבת לידו? הם בטח ביחד. בר מזל הבחור. היא העירה כמה הערות על הדיסק שהתנגן שהצחיקו אותי. הסתבכנו מעט בדרך, אך בסופו של דבר הגענו למקום המיועד. אחרי כמה זמן שרקדנו התחלתי לחשוד שאולי הבחור לא כזה בר מזל, כי הם לא התנהגו כמו זוג ואפילו רקדו בנפרד. חשבתי להתחיל איתה, אבל כל מה שעשיתי בנידון היה רק לחשוב על זה.
הבחור שהסיע אותי אמר שהוא מיצה את המסיבה ומתכוון לנסוע הביתה. היה לי טרמפ עם מישהו אחר בדרך חזור. זהו, הם הולכים. פספסתי את ההזדמנות להתחיל איתה. גם ככה אני ביישן מידי ולא הייתי עושה את זה. היא מתקרבת אליי. באה להגיד לי שלום. נראה שהיא רוצה לחבר משפט מורכב יותר, אבל אני לא שומע בגלל המוסיקה. "אפשר להתקשר אליך מתישהו?" היא צועקת לי באוזן. אני מופתע. ממש לא ראיתי את זה בא.
"עדיף שלא". אני לא ממש פנוי. אני נמצא במערכת יחסים חונקת לטווח מאוד ארוך עם הצבא. מתי יהיה לי זמן או כוח אליה? היא בטח בחורה שצריכה שיתייחסו אליה כל הזמן. זאת לא היא, זה אני. יש לי בעיות במערכות יחסים. אני נמצא בתקופה דיי קשה כרגע. בקיצור, זה לא משנה מה הסיבה, פשוט לא מתאים לי.
"בטח. את חמודה לאללה." אני עונה. נשמעתי מתלהב מידי. אולי הייתי צריך לשחק אותה מבוקש ולהגיד משהו כמו: "את יכולה לנסות." איזה אומץ יש לה לגשת ככה ופשוט להתחיל איתי בעוד שאני מתאמץ בניסיונות אנושים להתגבר על הביישנות שלי. היא אמרה שהיא תיקח את המספר שלי מהבחור איתו נסענו.